מסקנות של הנבחנים מהבחינה וצרור עצות

טיפים לבחינה הבאה – ממי שכברה עשתה זאת

פורסם בקטגוריות מסקנות של הנבחנים מהבחינה וצרור עצות בתאריך 10 באפריל, 2011 מאת ציפי רולניק – תגובה אחת

להלן מספר טיפים שנשלחו אלינו ממתמחה – משלשום מומחית… אשר עברה את הבחינה בפסיכותרפיה בהצטיינות!
בכל חלקי הבחינה חשוב לדבר בשטף, וליצור מצב בו הבוחנים מקשיבים לך לדברים שאמרת והעלת מיוזמתך. אחד ממנהלי המחלקות שבוחן מזה שנים אמר שהדימוי שצריך להיות אצלנו בראש הוא של "רכבת הרים": לדבר בשטף כך שהבוחנים יצטרכו לעקוב אחר הדברים שאנחנו אומרים ולא לשבת ולחשוב איזה שאלה אפשר לשאול עכשיו, כך שהסיטואציה היא בשליטה שלנו.
זה נכון לדעתי לכל התחנות – גם לראיון, גם ל- CBT וגם לפסיכותרפיה.
בעניין נוירולוגיה – אני למדתי מתוך ספר שנקרא crush course in neurology, ספר קצר וממצה עם הרבה תמונות… הספיק בהחלט והקיף את הנושאים שעלו בבחינה שלי ובבחינות הקודמות, משום שזה נושא שלא כל כך נוגעים בו במהלך ההתמחות כדאי לדעתי לקחת בחשבון שצריך להקדיש לו שבוע.
בעניין CBT – צריך לדעת את העקרונות של CBT ולדעת ליישם אותם (מחשבות אוטומטיות, הנחות יסוד לא תפקודיות וכו') במקרים שונים. בבחינות האחרונות שאלו בעיקר על הדברים הקלאסיים (PTSD, PANIC, AGOROPHOBIA) 
ראיון – למרות שזה הדבר שאנחנו הכי מתאמנים עליו במהלך ההתמחות חשוב להקדיש לראיונות זמן ולעשות סימולציות. הראיון זו התחנה שהכי הרבה מתמחים נכשלים בה, וחשוב להתאמן גם אם מרגישים שיודעים את המיומנות הזו על בוריה. לא להזניח!
פסיכותרפיה – יש שאלות קלאסיות ששואלים- למה בחרת דווקא במקרה הזה, איך תיאורטיקן אחר היה מסתכל על המקרה וכו'. להתאמן על השאלות הללו, ולהתאמן בלדבר על המקרה . חשוב גם לדעת טוב טוב את מושגי היסור (טרנספרנס, קאונטרטרנספרנס וכו').
זוהי  בחינת רישוי – אין צורך לדעת את התת רצפטור של הסרוטונין וכו', אבל חשוב לדעת ממש טוב חוק ודברים שחשובים ליומיום.
בהצלחה!

שלחת את המקרה? השלב הבא סימולציה של הבחינה!

פורסם בקטגוריות מסקנות של הנבחנים מהבחינה וצרור עצות, כללי בתאריך 5 במרץ, 2011 מאת ציפי רולניק – אין תגובות

זהו, אחרי עמל רב. אחרי שהפכת והפכת בכתיבת המקרה.
למדת בדיעבד מה עשית ולמה?, ומצאת את עצמך אפילו "לא יודע/ת לשאול"
העברת לקריאה ובקורת אצל המדריך/ה; אצל היועץ "החכם"; ה"תם";  וה"רשע"
הגיע הרגע לשלוח את המקרה הדינאמי לוועדה.
חשבת שהכל מאחוריך?
מסתבר, שהגיע הזמן להתחיל:
להתחיל לחשוב על שאלות שאת/ה עשוי להשאל
לבדוק האם את/ה יכול/ה לדון במקרה מנקודת מבט תאורטית וטכנית שונה מזו איתה עבדת.
להתחיל לבחון את יכולת ההתדיינות שלך בשאלות ובכלל לדבר ב"קול" את אשר חשבת וכתבת, מול אנשים שאינך מכיר/ה.
הדרך הטובה ביותר לכך היא סימולציה של הבחינה. בה תתנסה/י בסיטואציה הכי קרובה האפשרית לבחינה, תוכל/י לקבל פידבק על התוכן של ההתייחסויות שלך לשאלות הבוחנים וכן על הצורה והאופן שבה את/ה מעביר/ה את התייחסויותך. תקבל/י טיפים וכיוונים אפשריים לשיפור.
באותה הזדמנות גם תקבל/י עזרה בניסוח הבנה דינאמית השונה מהגישה בה הצגת את המקרה  והמלצות נוספות.
נבחנים רבים טענו שהסימולציה הייתה הדבר שתרם להם ביותר בהכנה לבחינה.
כל מה שנאמר עד כה נכון גם לגבי החלק של הבחינה העוסק ב- CBT
המעוניינים בפרטים ובתיאום סימולציה מוזמנים להתקשר ל- 03-6919961 או לשלוח מייל ל:  shlavbet.psych@gmail.com

רופאה שנבחנה לאחרונה סיפרה ש…

פורסם בקטגוריות מסקנות של הנבחנים מהבחינה וצרור עצות בתאריך 19 במרץ, 2010 מאת ציפי רולניק – תגובה אחת

אתמול דיברתי עם רופאה שעברה את בחינת  שלב ב' בפסיכיאטריה ילדים ונוער מחזור אביב 2010. את החלק של הפסיכותרפיה עברה בהצטיינות. עדיין נרגשת אבל די מאורגנת כדי לספר את חוויותיה ומסקנותיה. באופן כללי אמרה כי הייתה חשיבות רבה להכנה לבחינה ובעיקר לארגון הידע בכלל ולארגון תאור המקרה בפרט.
להלן "10 הדברות"/מסקנות של הרופאה המשך קריאה »

ומה עם החרדה מבחינת שלב ב' בפסיכיאטריה?

פורסם בקטגוריות מסקנות של הנבחנים מהבחינה וצרור עצות בתאריך 18 במרץ, 2010 מאת ציפי רולניק – אין תגובות

מיותר יהיה לספר לכם כאן על נושא החרדה בכלל וחרדת הבחינות בפרט. אני בטוחה שברמה האינטלקטואלית כל אחד מהמתמחים יכול לתת הרצאה מלומדת.
רוב המתמחים יודו שעצם המחשבה על סיטואציית בחינת שלב ב' מעוררת חרדה רבה וכך גם כתיבת המקרה. מתמחים רבים מרגישים "לבד" בתהליך…
  קיימים מס' גורמים פסיכולוגיים הקשורים לחרדה מהבחינה והקושי לכתוב את תאור המקרה writing block
 מהזוית הקוגניטיבית-התנהגותית (אלברט אליס):  
פרפקציוניזם  
דימוי עצמי נמוך  
סף תסכול נמוך
מהזוית הדינאמית:
חרדה מאי עמידה בציפיות הממשיות או המופנמות  של הסביבה: של ההורים, (במיוחד אצל בנים/בנות של רופאים!), וכן של בן/בת הזוג   
קושי להתמודד עם מצבי תחרות וקינאה   
חרדה מאחריות (פחד מלהיות גדול)
אין זה סוד שחלק מהמתמחים נעזרים בטיפול תרופתי בתקופה שלפני המבחן ובמהלך המבחן והוא כנראה מוכיח את עצמו כיעיל.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד, בשילוב עם ביו-פידבק יכול להיות יעיל במיוחד כי הוא מחזיר את תחושת השליטה והוא מעניק יכולת התמודדות עם מצבים מעוררי חרדה לאורך זמן.
והכי חשוב – להתכונן!
לרכוש את הידע הנדרש לבחינה
ולפתח את היכולות לבטא את הידע שלכם, להציג נושא ולהתדיין בו.
ידוע שמידע מפחית חרדה, אך גם "התכנסות והתלכדות" מסייעים. בשלב זה או אחר של ההתכוננות לבחינת שלב ב' בפסיכיאטריה כדאי ללמוד ולתרגל בקבוצה.

אתם מוזמנים להצטרף לקורס הכנה לבחינת שלב ב'  בפסיכיאטריה
יכולים לפנות אלינו בטל' 03-6919961 או בדוא"ל shlavbet.psych@gmail.com