נוירולוגיה

נוירולוגיה – כביכול האחות הקרובה של הפסיכיאטריה אך למעשה כל כך רחוקה לפחות בחיי היום יום של הקליניקה הפסיכיאטרית…
לפעמים העוסקים בפסיכיאטריה שוכחים ששתי הדיסיפלינות מתעסקות במוח האנושי.
בעוד שהפסיכיאטריה מנסה להתקרב לחויה של המטופל הנוירולוגיה מנסה להתעמק באנטומיה ולמקם את התופעות.
לכל אורך המפגש בין הנוירולוג למטופל הנוירולוג משתדל למקם את ההפרעה או את החסר בין אם למיקום אנטומי (צד ימין או צד שמאל, אונה ספציפית) ובין אם למיקום מערכתי (מערכת פירמידלית, אקסטראפירמידלית..). מעניין ש"מיקום טרנסמיטוריאלי" (מערכת דופמינרגית, סרוטונרגית וכו') פחות מעסיק את הנוירולוג הממוצע.

הגישה השונה של הנוירולוגיה על המורכבות האנטומית והמודל הרפואי הקלאסי מעמידה קשיים משמעותיים בפני הפסיכיאטר והמתמחה בפסיכיאטריה שאולי בסתר ליבו קיווה להתנתק מהגוף הנושא את הנפש. מתמחים רבים נרתעים מהנוירולוגיה בשל ההרגשה שלא ניתן להשתלט על המורכבות האנטומית ועומס הפרטים. הרוטציה בנוירולוגיה מהווה לעיתים קרובות נטל שנחווה על ידי המתמחה כעונש ותוספת מיותרת לסדר יומו ולתוכנית ההתמחות העמוסים ממילא. מתמחים רבים חשים שאינם מצליחים לרכוש במהלך הרוטציה את אבני הבסיס של הגישה הנוירולוגית וכשהם מגיעים לשלב ב' חשים בחרדה מציפה

התחלה
1. להבין את האנטומיה הבסיסית של מערכת העצבים ואת התפקודים הקוגניטיבים הבסיסיים זאת בעיקר על ידי קריאה של ספרות בסיסית.
2. להבין את הגישה הנוירולוגית הממקמת זאת בעיקר על ידי תרגול וסימולציה של מקרים.
3. להכיר את המחלות הנוירולוגיות העיקריות – אירועים מוחיים, טרשת נפוצה, אפילפסיה ועוד…
4. להכיר את מצבי ההשקה בין נוירולוגיה לפסיכיאטריה (קונברסיה, דמנציה ועוד).

נשמע מסובך עד כאן? קח/י נשימה עמוקה… כי יש כמה תחומים שעליך ללמוד במקביל

מה צריך ללמוד ולדעת?

כדאי לזכור שהאנטומיה והבדיקה הנוירולוגית שלובות אחת בשנייה. תוכלו להעזר באתר שמרחיב על  הבדיקה הנוירולוגית ובאתר המצויין של אוניברסיטת יוטה שמתאר את הבדיקה הנוירולוגית לצד המבנים האנטומיים. באתר סרטונים מרובים וישנם לתרגול אף ארבעה תיאורי מקרים עם בדיקה נוירולוגית פתולוגית.

ל"חיים האמיתיים" כרופא מומחה בפסיכיאטריה כדאי להתעמק בהפרעות הקוגניטיביות השונות במיוחד אלו הקשורות למצבים נוירודגנרטיבים דוגמת אלצהיימר, דמנציות פרונטו-טמפורליות לסוגיהן, מחלת גופיפי לוי. אולי תתפלאו לגלות שבספריהם של Kaplan & Sadock ובמיוחד ב – Comprehensive Textbook of Psychiatry כתוב הרבה יותר על דמנציות מאשר בטקסטבוקים הנוירולוגים. אתם בחוד החנית של הטיפול בדמנציה!!!

בבחינה תצטרכו לחבוש לפרק זמן מוגבל את כובע הנוירולוג. יציגו לפניכם תיאורי מקרים של מטופלים שיכולים להגיע לחדר מיון כללי (ולעיתים גם לפסיכיאטרי) או למרפאה של רופא משפחה / נוירולוג / פסיכיאטר ואתם תצטרכו לנהל את המקרה הזה על פי תרשים זרימה ולענות על שאלותיהם של הבוחנים על כל שלב ושלב מניהול המקרה. הנה למשל דוגמא קצרה:

מטופל המגיע למיון לאחר פרכוס….שאלות אנמנסטיות (טריגרים, מחלת חום, טיפול תרופתי, איבוד הכרה? בריחת שתן? מצב בלבולי? תלונות המכוונות לאפילפסיה טמפורלית – deja vu, jamais vu וכו', סימנים מקדימים…)… בדיקה פיזיקלית כללית ונוירולוגית (חום? קשיון עורף? סימני צד?)…. בירור ובדיקות עזר (בדיקת ביוכימיה, הדמייה, EEG)…. טיפול (האם יש צורך? האם מתחילים לאחר פרכוס ראשון וללא סימנים בבדיקה?) … ולבסוף אולי גם גלישה לצדדים פסיכיאטרים (מה עושים אם החולה מטופל בלפונקס? איך יכולים להעריך ולחשוב בכיוון של הפרעה קונברסיבית? וביכוון הזה אולי לבצע בדיקה  של video eeg)

כל זאת ועוד בהמשך…..

מתארגנת קבוצת לימוד והכנה
לפרטים בטל': 03-6919961, מרכז רזולוציה – ישומים פסיכולוגיים מתקדמים
או במייל לכתובת shlavbet.psych@gmail.com