מאמרים לשימושכם

בעמוד זה, תנתן רשימת "מאמרי חובה" בפסיכיאטריה, פסיכותרפיה ונוירולוגיה. הנמצאים ברשותנו. חלק מהם העבר אלינו באדיבותם של מתמחים שסיימו את הבחינה זה מכבר.
כדי לשמור על זכויות יוצרים, אנו מפרסמים כאן את שמות המאמרים/הפרקים, כמה שורות מייצגות ושמות המחברים. ניתן ליצור איתנו קשר,
בטלפון: 03-6919961
או במייל shlavbet.psych@gmail.com

להלן רשימת המאמרים:

פ סי כ ו ת ר פ י ה

על הפורמולציה הדינמית
המאמר:
(תרגום)
.The Psychodynamic Formulation: Its purpose, Structure, and Clinical ApplicationSamuel Perry, M.D., Arnold Cooper, M.D., and Robert Michels, M.D May 1987
"….המטרה העיקרית שלהן הינה לספק המשגה (קונספטואליזציה) תמציתית של המקרה, וע"י כך להוביל לתוכנית טיפולית. בדומה לאבחון הפסיכיאטרי הפורמולציה הפסיכודינאמית הנה ספציפית, מהירה, ממוקדת ולכן גם מוגבלת בהיקפה, חוכמתה והתמקדותה. היא מבהירה בצורה חדה ותמציתית את הנושאים המרכזיים והקונפליקטים, ומפרידה בין מה שהמטפל רואה כעיקר וטפל. כמו באבחון הפסיכיאטרי,…


הבנה דינמית של הפרעות נפשיות

1.  אישיות הסטרית והפרעת אישיות הסטריונית / גבארד. (תרגום)
" ……היסטרי לעומת היסטריוני
במקור המחשבה הייתה שהקונפליקטים של ההפרעה ההיסטרית הם בשלבים גניטלים אדיפלים אולם החל משנות החמישים ישנה מחשבה שיש תרומה של שלבים פרה – גניטלים במיוחד אורלים בהתפתחות הפרעה זו.
מבחינים בין שתי צורות של חולים הסטרים…"

2. הפרעת אישיות נרקציסטית / גבארד (תרגום)
".. המחלוקות לגבי התפיסה הדינמית של הפרעת אישיות זו נעות בין העמדות של קרנברג וקוהוט. קרנברג, עבד בבי"ח כל חייו ומטופליו היו בד"כ יותר פרימטיביים, תוקפניים וארוגנטיים. קוהוט לעומתו, עבד בעיקר עם מטופלים מתפקדים אמבולטוריים, שתיארו, על פי רוב, תחושות עמומות של ריקנות ודיכאון ונטו לחוש כי סביבתם מזלזלת בהם…"

3.  הפרעת אישיות גבולית / גבארד (תרגום)
"…קרנברג קשר את מקור ההפרעה הגבולית למודל ההתפתחותי של מרגרט מאהלר. הוא זיהה את שלב ה-RAPPROCHEMENT בגיל 16-24 חודש כמקור ההפרעה. בשלב זה הילד נעשה חרד נוכח אפשרות העלמות אימו ומגלה לעתים דאגה רבה למיקומה. קרנברג טען כי חולים גבוליים חווים מחדש כל הזמן משבר ילדות מוקדם בו יש חשש כי פעולה עצמאית מצידם תסתיים בהעלמות האם ובנטישתם. לכן,חולים גבוליים בוגרים מתקשים לשאת בדידות וחווים חרדה קבועה מנטישה ע"י אחרים..".

סוגי טיפול בהפרעת אישיות גבולית
מנטליזציה

עוד על הפרעת אישיות גבולית


4.  הפרעת אישיות אנטיסוציאלית / גבארד (תרגום)
"…שני תהליכים נפרדים שלעיתים קרובות מתרחשים בהתפתחות של אינדיבידואלים אנטיסוציאליים.  אחד הוא ניתוק הולך וגדל מכל הקשרים ומחוויה אפקטיבית בכלל. השני הוא צד שקשור לאובייקט המאופיין בניסיונות סדיסטיים להקשר לאחרים כדי להתנסות בכוח והרסנות. ניכרת גם בעיה משמעותית בהפנמת אחרים בגלל הפגמים הגנטיים/ביולוגיים בילד והסביבה ההורית העוינת שאליה נולד..".

תהליכים בפסיכותרפיה

1.  החוזה הפסיכואנליטי /  אצ'גויין (תרגום) מתוך:
.                
Etchegoyen R.  the Fundamentals of Psychoanalytic Technique, Karnac   Books 1991
 "…….בחלקו השני של תמצית הפסיכואנליזה, פרויד (1938, 1940) השתמש במילה הגרמנית VERTRAG, אשר משמעה "חוזה", אולם מילה זו תורגמה ל"PACT" (הסכם, ברית), אשר בתחום שלנו מרמזת במידה רבה על פעולה פסיכואנליטית. סטרצ'י גם כן מתרגם "VERTRAG" ל"PACT". יחד עם זאת, עקב ההתנגדות ההתחלתית שצוינה, אדם לא מדבר עם הפציינט שלו על "חוזה" כאשר הוא מנסח אותו; אלא, הוא אומר לפציינט שיהיה זה נוח להסכים על בסיסי או תנאי הטיפול. אחד מחברי, שהיה בעבר סטודנט שלי במנדוזה, סיפר לי מה אירע לו עם אחד הפציינטים הראשונים שלו, כאשר הציע לו "ניסוח של חוזה". הפציינט, עורך דין בעל נאורוזה אובססיבית נמלצת, בא לפגישה הבאה עם טיוטת חוזה לאישורו של הרופא. לפיכך, המילה "חוזה" צריכה להישמר בתחום הז'רגון של האנליסט, ולא בתחומו של הפציינט. אנו יכולים להוסיף בקצרה שהסטודנט הקודם שלי, כיום אנליסט נודע, לא עשה טעות אחת, אלא שתים. הוא השתמש במילה ללא שיקול דעת, והוא גם יצר ציפייה לחרדה בריאיון הבא…."

2. העברה נגדית / סנדלר (תרגום) מתוך: 
Sandler,J., Dare,C & Holder A. The Patient and the Analyst, Karnac Books  1973  
."…בשנים האחרונות ניתנה יתר תשומת לב בכתבים פסיכואנליטיים ואחרים אל היחס של הפסיכואנליסט כלפי הפציינט שלו. כשם שלעתים קרובות משתמשים במונח "העברה" באופן רופף כמילה נרדפת לטוטאליות הקשר של הפציינט כלפי התרפיסט שלו, כך גם המונח "העברה נגדית" משמש לעתים קרובות במובן כללי (הן בתוך הפסיכואנליזה והן מחוצה לה), כדי לתאר את מכלול רגשותיו וגישותיו של התרפיסט כלפי הפציינט שלו, ואף כדי לתאר אספקטים שגורים של מערכות יחסים שאינן תרפויטיות. שימוש כגון זה שונה מאוד מהכוונה המקורית, וכתוצאה מכך, עלה בלבול בנוגע למשמעות המדויקת של המונח. מטרתו…"

3.  תגובה טיפולית שלילית סנדלר (תרגום) מתוך:
Sandler,J., Dare,C & Holder A. The Patient and the Analyst, Karnac Books  1973
"…התופעה של תגובה טיפולית שלילית בטיפול פסיכואנליטי תוארה לראשונה והוסברה על ידי פרויד 1923 יש אנשים מסוימים שמתנהגים באופן מוזר במהלך עבודת האנליזה כאשר האנליטיקאי מדבר אליהם עם תקוה או מבטא סיפוק בקשר להתקדמות הטיפול, הם מראים סימנים של אי שביעות רצון ומצבם תמיד נעשה יותר רע. האנליטיקאי מתחיל לחשוב שזו התנגדות וכאילו שזה רצון להוכיח את עליונותם על המטפל. אבל יותר מאוחר הוא מסתכל באופן עמוק יותר ומדויק יותר ואז הוא משתכנע לא רק שאנשים כאלה לא יכולים לשאת תשבחות והערכה אלא גם שהם מגיבים הפוך להתקדמות הטיפול. כל פתרון חלקי שעשוי לצאת ושאצל אחרים אכן עובד הוא הוכחה או דחיה זמנית של סימפטומים שמיצרים אצלם לעת עתה החמרה של מחלתם. הם מרגישים רע יותר במהלך הטיפול במקום להרגיש טוב יותר….".

4.  על הזדהות השלכתית / אוגדן (תרגום) מתוך:
Ogden, T.H. (1979). On Projective Identification. Int. J. Psycho-Anal., 60:357-373.
"…הזדהות השלכתית היא מונח אשר הוצג על ידי מלאני קליין בשנת 1946. מאז ואילך, קיים היה חוסר בהירות ניכר ביחס למה קליין התכוונה כאשר השתמשה במונח, כיצד הוא שונה מהשלכה מחד ומהזדהות מאידך, ומה הקשר שלו לפנטזיה. השימוש במונח נעשה על מנת להתייחס לסוג של השלכה שבו האדם המשליך מרגיש "כאחד עם" אובייקט ההשלכה. מונח זה משמש באופן נפוץ גם לצורך התייחסות לסוג של פנטזיה, בה חלק מהעצמי מורגש כממוקם אצל אדם אחר. מבלי להמשיך ולפרט את השימושים השונים של המונח, בנקודה זו נסתפק ונאמר כי המונח "הזדהות השלכתית" שימש לצורך התייחסות למגוון של המשגות שונות, אם כי לעתים קרובות משלימות זו את זו. ההגדרה של הזדהות השלכתית אשר תוצג במאמר זה מייצגת סינטזה של תרומות אשר נעשו על ידי מספר אנליטיקאים, וכן הרחבה של תרומות אלה…."

5.  כמה התייחסויות תאורטיות וקליניות לפגישות שמתבטלות / Furlong (מקור) מתוך:


המשיכו לבקר, מוכנסים כאן תכנים חדשים מידי יום.
כאמור, מסיבות של שמירה על "זכויות יוצרים" איננו יכולים לפרסם את תרגום  המאמר במלואו באתר. אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר טלפוני: 03-6919961 או במייל slavbet.psych@gmail.com